בשנת 1994 ביקש ממני מוטי מורל לכתוב את ספר השנה של ממשלת רבין. משרד הפרסום בו אבדתי באותם ימים לא ניאות לשחרר אותי לחודשיים שלושה למען המטרה הזו, אז נדברנו שאני אעשה את זה בשנה הבאה.
השנה הזו מעולם לא באה.
חלף עשור, ואופוס פנו אלי כדי שאכתוב את מרכז המבקרים של רבין. היה מכרז תסריטאים, זכיתי, והתחלתי לעבוד. זה לא היה קל, זה היה מלא דמעות, עמוס בוויכוחים, בהעדפות, באגואים ובדקויות. צברתי מספר חודשים נטו של שעות רבין, שלא לדבר על שאר החומרים הארכיוניים הנדירים שתיעדו את בניין מדינת ישראל.
אבל בסופו של עניין יצא מרכז מבקרים מדהים, שהוא מעין סיור מפתח בהיסטוריה של ארץ ישראל, משנות השלושים עד שנת שלוש היריות. סוג של ביקור חובה, ספוג נוסטלגיה לגדולים, וגילויים לקטנים. באמת באמת חובה.
לכשעצמי, סגרתי מעגל. לא הספקתי לכתוב את ספר השנה בחייו, אז כתבתי את ספר השנים. אחרי מותו. מאז, אני מתגעגע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
יש תגובות?